החלטה בתיק פש"ר 002159/03

1.  ההליכים הקודמים בין הצדדים:

בהחלטתי מיום 2.1.05, בה קיבלתי את בקשת המבקשת להורות על אכיפת שעבודים הכלולים באגרת חוב מיום 30.10.02, פרטתי את מערכת היחסים שבין הצדדים.

אחזור רק לצורך ההסבר על כך שאגרת החוב נועדה להבטחת אשראי אותו העניקה המבקשת למשיבה, בגלגולה הקודם כחברת רובננקו שמואל אחזקות בע"מ (להלן: "רובננקו").

בין המבקשת לבין רובננקו נחתם הסכם מיום 3.1.01, אשר כונה "הסכם השלמת הבטחונות".

עפ"י הסכם זה התחייבה המבקשת להעמיד לרובננקו השלמות לבטחונות הנדרשים ע"י בנקים, עמם התקשרה רובננקו בהסכמי מתן ליווי פיננסיים לפרויקטים של בניה.

הסכם זה הסדיר את מערך הבטחונות שבין הצדדים ועיגן את זכות המבקשת לרישום שעבוד על כל זכויות רובננקו בפרויקטים אשר מומנו ע"י המבקשת.

יש לציין כי בשלב מאוחר יותר, נרכשו מניות רובננקו על ידי קבוצת יונה וחדיף - פיליפ. בעקבות הרכישה שונה שמה של רובננקו לצמרות בוני הארץ בע"מ (להלן: "המשיבה").

בבקשה לאכיפת אגרות החוב טענה המבקשת כי העמידה למשיבה הלוואות בסך של כ- 3.4 דולר לטובת 3 פרויקטים של בניה בניו יורק, בודפשט וורשה (להלן בהתאמה: "פרויקט ניו יורק", "פרויקט הונגריה" ו- "פרויקט פולין").

במסגרת אותה בקשה פרטה המבקשת את חובות המשיבה כלפיה, בגינם היא רשאית לאכוף לטענתה את אגרת החוב.

שני פריטי החוב הרלוונטיים לבקשה שבפני, הינם טענת המבקשת בגין חוב שלה לבנק מזרחי לאור העמדת אשראי לטובת המשיבה בסכום של כ- 18 מליון ש"ח, וחוב ריבית בגין שנים 2001-2003 בשיעור 3% בתמורה לבטחונות עפ"י הסכם השלמת הבטחונות, בסכום כולל של כמליון ש"ח.

במהלך הדיון בבקשת האכיפה התברר כי סכום החוב של המבקשת לבנק מזרחי עומד על סך של כ- 17 מליון ש"ח בלבד.

בקשת האכיפה הסתמכה על ס' 7 לאגרת החוב, בו נקבע כי המבקשת תהיה רשאית להעמיד את הסכומים המובטחים לפרעון מיידי ללא הודעה מוקדמת, הן במקרה של כינוס אסיפת נושים בקשר להסדר והן בגין הפסקת תשלום החובות על ידי המשיבה.

המבקשת טענה כי כאשר המשיבה נמצאת בהליכי הסדר נושים לאחר הליכי הקפאה, וכאשר המשיבה אינה פורעת את חובותיה, קמה לה הזכות לממש את אגרת החוב.

בין יתר הטענות אשר העלתה המשיבה בקשר לבקשת המבקשת לאכיפת אגרות החוב, היתה טענה באשר לקיומו של החוב הנטען על ידי המבקשת.

המשיבה טענה כי החוב של המבקשת לבנק המזרחי בסכום של כ- 18 מליון ש"ח אינו חוב הנוגע למשיבה.

עוד נטען כי נגרמו למשיבה נזקים בסך של 17 מליון ש"ח בגין פעולות שונות אותן ביצעה המבקשת במהלך הקפאת ההליכים; בגין עיכוב שחל במכירת מניות רובננקו ונזק שנגרם לפרויקטים שונים.

נקבע על ידי כי אין מחלוקת שסכומי הריבית אותם חייבת המשיבה לשלם עפ"י הסכם השלמת הבטחונות לא שולמו על ידה בפועל.

אי תשלום זה מאפשר למבקשת להעמיד את מלוא החוב, כולל הקרן שטרם הגיעה מועד פרעונה על פי תנאי ההסכם, לפרעון מיידי.

עם זאת, צוין על ידי במפורש במסגרת ההחלטה, כי לא היה מקום לציין בבקשה את החוב הנטען לבנק מזרחי כחלק מהחוב השוטף של המשיבה למבקשת המאפשר את העמדת החוב כולו לפרעון מיידי, שכן סכום החוב לבנק מזרחי הינו למעשה הסכום המובטח העומד לפרעון מיידי בגין אי תשלום החוב השוטף שהוא החוב בגין הריבית.